וְאָמַר רַבִּי מַלַּאי מִשּׁוּם רַבִּי יִצְחָק מַגְדְּלָאָה: מִיּוֹם שֶׁפֵּירַשׁ יוֹסֵף מֵאֶחָיו לֹא טָעַם טַעַם יַיִן, דִּכְתִיב: ״וּלְקׇדְקֹד נְזִיר אֶחָיו״.

And Rabbi Mallai said in the name of Rabbi Yitzḥak from Migdal: From the day that Joseph took leave from his brothers, he did not sample a taste of wine, as it is written: “They shall be on the head of Joseph, and on the crown of the head of he who was separated [nezir] from his brothers” (Genesis 49:26). The language of the verse alludes to the fact that Joseph conducted himself like a nazirite and abstained from wine.

 for Video Shiur click here to listen:  Psychology of the DAF Shabbos 139

רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא אָמַר: אַף הֵן לֹא טָעֲמוּ טַעַם יַיִן, דִּכְתִיב: ״וַיִּשְׁתּוּ וַיִּשְׁכְּרוּ עִמּוֹ״, מִכְּלָל דְּעַד הָאִידָּנָא לָא הֲוָה שִׁיכְרוּת. וְאִידַּךְ, שִׁיכְרוּת הוּא דְּלָא הֲוָה, שְׁתִיָּהּ מִיהָא הֲוָה.

Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, said: Joseph’s brothers too did not sample the taste of wine during the intervening period, due to their remorse, as it is written: “And they drank and became drunk with him” (Genesis 43:34). By inference: Until now there was no drunkenness, as they abstained from drinking. And the other Sage, Rabbi Mallai, holds: It was drunkenness of which there was none; however, there was drinking on the part of the brothers during the intervening years.

בן יהוידע 

מִיּוֹם שֶׁפֵּרַשׁ יוֹסֵף מֵאֶחָיו, לֹא טָעַם טַעַם יַיִן. נראה לי בס"ד יַיִן ניתן לְמָרֵי נָפֶשׁ, ומאחר שהיה בצרה שהוא פרוש מאביו וסובל יסורין הרבה בדבר זה, גם בימים שמלך במצרים שקשה עליו פרידתו של אביו, לכך אם היה שותה יין היה נחשב למר נפש, ובאמת לא היה מר נפש כי היה מקבל יסורין אילו בשמחה ומאמין שהם לטובה. אי נמי נִכְנַס יַיִן יָצָא סוֹד (סנהדרין לח.), ולכן מוכרח שלא ישתה יין כלל, כדי שלא ישתכר חס וחלילה באיזה פעם ויגלה הסוד של מכירה שמכרוהו אחיו. אי נמי הוא היה מתפלל כל שעה ושעה על אחיו שלא יהיו נזוקין בעבור עון מכירתו, ולא קבע זמן לתפלה זו אלא כל שעה ושעה מן היום והלילה היה מתפלל, ולכך פירש מן היין לגמרי דשכור אל יתפלל. ובזה ניחא מה דסמיך לזה דרשה (שמות ד, יד) וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ.

Neither Yosef nor the brothers took events in their life lightly. Yosef did not play the victim, instead he remained sober and thoughtful. The Brothers though they had their rationale, they didn’t just move on and forget the enormity of what they did. Trauma is processed and less damaging when people can make meaning of their experience. 

for Video Shiur click here to listen:  Psychology of the DAF Shabbos 139

Photo by Matteo Maretto on Unsplash

Translations Courtesy of Sefaria

Check Out My Youtube Channel!

https://www.youtube.com/channel/UC0l_fqDHwfxWIliEPulZbUA?view_as=subscriber